איך הפך הפירסינג למיינסטרים החדש?
רק לפני כמה עשורים קצרים פירסינגים וסוגים שונים של עגילים אשר אינם העגילים ה"סטנדרטיים" בתנוך האוזן, נחשבו למראה חתרני ויוצא דופן. בשנות השמונים אנשים עם פירסינגים נחשבו בעיני רבים לסוג של פנקיסטים, רוקיסטים, מורדים למיניהם או פשוט סתם לאנשים מוזרים. היום, פירסינגים הם תופעה מיינסטרימית כל כך שכיחה ונפוצה עד כי רובנו כלל איננו שמים לב אליהם. פירסינג רגיל, הליקס, ספטום, טראגוס, עגיל בטבור ועוד סוגים שונים ומשונים של פירסינגים ועגילים – כולם נמצאים בלב התרבות והמיינסטרים. כיצד נותר מצב זה?
תרבות ליברלית יותר וחופש ביטוי עצמי מועצם
הסיבות העיקריות לכך שהיום בני נוער או אנשים בוגרים עם שלושה או חמישה פירסינגים על הגוף שלהם כלל אינם נראים לנו כמו משהו חריג, נעוצות בתמורות החברתיות מרחיקות הלכת שעוברות על העולם המערבי כולו בעשורים האחרונים.
לפחות מבחינות מסוימות, התרבות הגלובאלית הולכת והופכת ליבראלית יותר ויותר. השקפות ועמדות פוליטיות שלפני חצי מאה נחשבו לאולטרה ליברליות נחשבות כיום לשמרניות, והתרבות כולה צועדת בכיוון ליברלי הדוגל בחופש ביטוי מועצם ורדיקלי. במילים אחרות – בעולם בו מדינות רבות מאשרות נישואים חד מיניים וצועדות לכיוון של שוויון זכויות מלא לכל בני האדם באשר הם, כבר לא כל כך קיצוני או מפתיע לחשוב על פירסינג בגבה או עגיל בטבור כמשהו מחתרתי ביותר שאמור למשוך המון תשומת לב.
בדיוק כמו אלמנטים רבים אחרים בתרבות ובאומנות של ימינו, גם תחום קישוטי הגוף, ובמיוחד קעקועים, עגילים ופירסינגים למיניהם, הפך ליברלי, פתוח ונפוץ הרבה יותר, ולכן גם מצטייר כאטרקטיבי עבור חלק גדול הרבה יותר של האוכלוסייה.
נראה כי הדור הצעיר שגדל היום כבר מכיר בדיוק את ההבדלים בין הליקס לספטום ובין טראגוס לפירסינג רגיל. מסקרן מאוד יהיה לראות איך ייראה תחום תרבותי כמו קישוטי גוף בעוד כמה עשורים מהיום…